הקדמה יציר אנוש הבל דרכו – ואך נשמתו היא ישעו: נשף שחר שאלתה אחת - מצות ומוסר השם לקחת: לדלות בתבונה מים עמוקים, חלקה מורשה מהר האלקים, ואם תאכל פת במלח, תשבע מטוב לקח, ואם תשתה מים במשורה' תרוה מנועם אמרי', ואם על הארץ משכבך ושכבת וערבה שנתך, ואם חיי צער חייך, והקיצות היא תשיחך, ורק השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך וכן הזהיר בספר חסידים סי' תק"ל וז"ל הקב"ה גוזר כמה ספרים יעשה איש וכל מי שגילה לו הקב"ה דבר ואינו כותבה הרי גוזל את מי שגילה לו כי לא גילה לו אלא לכתוב דכתיב סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם עכ"ל ובזה פרשתי פסוק קשה ההבנה בתהלים מ"ה רחש לבי דבר טוב אומר אני מעשי למלך לשוני עט סופר מהיר וכוונת הפסוק לדעתי ממש כדברי ס' חסידים רחש לבי דבר טוב אין טוב אלא תורה היינו אם אני מחדש איזה דבר בתורה אומר אני מעשי למלך חושב אני שזה החידוש אינו שלי רק לממ"ה הקב"ה על כן לשוני עט סופר מהיר אני כותב על הספר בדיו כדי שלא אהי' גוזל למי שגילה לי וזאת היתה לי כי הורגלתי בנפשי לכתוב בעט סופר הדברים אשר זיכני ה' ברוב רחמיו ובזכות אבותי הקדושים להבין בתוה"ק ומהם הדפסתי, וקראתיו בשם משמרת אלעזר לזכות בזה נשמת אבי המנוח רחים ומוקיר רבנן ועסקן במצות כש"ת ר' אלעזר זצ"ל תנצבה"ח אשר לא זכיתי לקיים כיבוד אב כראוי בחייו שנפטר לחיי עוה"ב בהיותי כבר תמניסר והוא פיזר הרבה עלי לגדלני על ברכי התורה ונוצר תאנה יאכל פרי' ראשית ביכורי אשר הדפסתי קראתי על שמו הטוב. ובהוצאה שני' נתוסף מה שרשמתי מאז בגליון הספר וגם דברים שמצאתי שקדמוני השבתי הדברים לבעליהם וגם נעשו מפתחות על כל הנמצא בהספר על תנ"ך וש"ס ומדרשים כדי שימצא המעיין בניקל מבוקשו. ובהוצאה ראשונה להיותי צעיר לימים העלמתי שמי וזה גרם שלא הזכרתי לטובה אנשי ק"ק מאגענדארף כראוי' להם וכעת שבלא"ה נתפרסם שחברתי את הספר ע"י תלמידים שמצאו בספרי דברים ששמעו ממני הנני לפרוע חובי ולזכור אהבת נעורים הבעלי בתים החשובים מק"ק מאגענדארף יע"א אשר הי' בתומכי נפש התלמידים אשר הסתופפו אצלי לערך ח"י שנים. והנני לדרוש בכבוד אכסניא המה הבעלי בתים החשובים פקה"י קראל יע"א העומדים על ימיני לעזרני להרביץ תורה ולהרבות גבולי בתלמידים הגונים יעמוד להם זכות התורה להתברך בברכות שנתברכו אבותינו ויזכו לראות בהרמת קרן התורה ב"ב. ע"כ כתבתי בהוצאה שני'. ועתה שהחיינו הבורא ב"ה לראות הוצאה שלישית בהוספות רבות הנני להזכיר לטובה בע"י בתים חשובים מקה"י קאשיצע שעמדו לימיני לחזק את בדק הבית ושכרם אתם שלא תמוש התורה והעבודה מזרעם ויראו בגאולה הקרובה. ובהוצאות הראשונים נתן הגאון כקש"ת מה"ו צבי הירש זצוק"ל שפירא האב"ד דק"ק-מונקאטש בע"ס דרכי תשובה מהודו על ספרי תנוח נפשו בעדן ויגן עלינו בזכותו. ובצאתי מבית הספר אודה על העבר ואתפלל על העתיד יטהר לבי לעבודתו ויזכנו ללמוד וללמד ולא תמוש התורה מפי ומפי כל יוצאי חלצי ולראות בהתרוממות קרן ישראל והי' ה' למלך על כל הארץ ויקויים הפסוק וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק תהלים ע"ה ודקדקתי בפסוק זה דצ"ב מה הוא הקרנות וי"ל דבמס' ביצה ט"ו אמרו חכז"ל כל מזונותיו של אדם קצובים לו מר"ה ופרש"י כל מה שישתכר בשנה זו שיהא ניזון משם קצוב לו כך וכך ישתכר בשנה זו ויש לו ליזהר מלעשות יציאה מרובה שלא יוסיפו לו שכר למזונות אלא מה שפסקו לו עכ"ד והנה שכר מצוה בהאי עלמא ליכא קדושין ל"ט ב' אלא יש מצות שאוכל פירותיהן בעוה"ז והקרן קיימת לו לעוה"ב נמצא אם יאכל יותר ממה שקצבו לו מנכין לו מהקרן נמצא שקרני רשעים אגדע להיפוך מזה הצדיקים אין אוכלין גם שכר פירותיהן בעוה"ז ומצרפין הפירות להקרן ומתרומם תמיד קרנם וזו תרוממנה קרנות צדיק – וזה שאמר רשעים בלשון רבים וצדיק בלשון יחיד יובן עפ"י שפרשתי הפסוק במשלי י"ג צדיק אכל לשבע נפשו ובטן רשעים תחסר גם בזה יל"ד שאמר רשעים בלשון רבים וצדיק בלשון יחיד י"ל דהרשע רוצה שכל העולם יהי' שלו ואעפ"י שיודע שיש עוד הרבה רשעים בעולם רצונו שימותו ברעב רק שימצא בטנו שהוא לעולם חסר וההיפוך בצדיק אפי' אם לא הי' בעולם אדם אחר רק הוא לבדו ג"כ לא הי' אוכל רק כדי צורך חיותו ולזה אמר בלשון יחיד שגם אם הוא יחיד בעולם אינו אוכל רק לשובע נפשו ומיושב לפי"ז שאמר כאן רשעים בלשון רבים דהיינו אעפ"י שיש רשעים הרבה בעולם אין מסתפק במה שקצבו לו וצדיק אפי' הוא לבדו בעולם אינו אוכל אפי' פירות מצותיו: